"אם לא הייתי נהנית מכל שנייה, כבר מזמן לא הייתי פה"

ira-selendripity-391845-unsplash

ראיון קצר וחמוד עם לובה גלמן, מנהלת חשבונות שגויסה לעבודה באמצעות פורטל "דרוש ניסיון"

מאת: ריקה שפרינצק

לובה גלמן עובדת כבר שנה ב"תיאטרון השעה" – תיאטרון מסחרי המציג בבתי ספר ובמתנ"סים. היא עובדת פעמיים בשבוע בתיאטרון כמנהלת חשבונות. "אני עובדת, כי אני צריכה. אם לא הייתי נהנית מכל שנייה, כבר מזמן לא הייתי פה", היא אומרת. יחד עם לובה עובדות שתי פנסיונריות ועוד בחורה צעירה כבת שלושים. היחסים טובים, מה שמוכיח פעם נוספת ששילוב בין מבוגרים לצעירים בעבודה בהחלט אפשרי.

לובה מעידה על עצמה שעבדה ארבעים ושתיים שנה כמנהלת חשבונות בכירה. "לא תמיד עבדתי עם אנשים נחמדים. כאן נעים לי, כי אני עובדת בחברה נעימה. זכיתי שקבלו אותי לעבודה, כי רבים חושבים שמבוגרים לא מבינים. נכון שגם לצעירים מגיע לעבוד, אבל זה לא אומר שאין מקום למבוגרים".

לובה עלתה לארץ מלטביה ב – 1968 בגיל 17 . "בתקופה ההיא העלייה מהארצות הלטביות הייתה יותר קלה. כל המשפחה שלנו עלתה מטעמים ציוניים. חיינו פה חיים טובים", היא אומרת.

בהמשך השיחה היא מספרת ששלחה המון קורות חיים בעקבות פרסומים במקומות שונים. היא חיפשה במשך שנתיים עבודה מסודרת. את עבודתה בתיאטרון השיגה באמצעות מיזם "דרוש ניסיון" שמפעילה עמותת "והדרת – הכוח השלישי" בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ובסיוע עמותת מטב.